גזר דין בתיק ת"פ 495-10-10

בעניינם של נאשמים 2 ו- 3

1.         במסגרת הסדר טיעון, הודו הנאשמים יוחאי תיתי להלן: "הנאשם מס' 2" ובן סופר להלן: "הנאשם מס' 3" בעובדות כתב אישום מתוקן. על פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן הורשע הנאשם מס' 2 בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402 (א)+(ב) בצירוף לסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, ועבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, ואילו הנאשם מס' 3 הורשע בעבירה של סיוע לאחר מעשה, עבירה לפי סעיף 260 + 261 (1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. על פי המפורט בכתב האישום המתוקן ביום 23.09.10 סמוך לשעה 21:00 הגיע אביחי שחרור להלן: "המתלונן" לחנות "אקזוטי" שבקריית שמונה להלן: "החנות" כשבמקום שהו הנאשמים 2 ו- 3 יחד עם נאור פרץ להלן: "נאור", ויוסי רחמים להלן: "יוסי".

            המתלונן הוציא את ארנקו שהכיל 1,600 ש"ח על מנת לשלם, נאור שהבחין במתלונן מוציא את כספו ניגש לנאשמים וליוסי, וכולם יחד קשרו קשר לשדוד את המתלונן. על סמך הקשר הנ"ל ובמטרה לממשו פשט נאור את חולצתו, נאשם מס' 2, ביחד עם יניב פרץ, נאור ויוסי, ערבו למתלונן מאחורי מכונית, משהתקרב המתלונן אליהם, נאשם מס' 2 ויניב פרץ התנפלו עליו, כיסו את פניו בחולצה, הפילו אותו ארצה, היכו אותו, נטלו את ארנקו וברחו מהמקום. כתוצאה ממעשים אלה נגרמו למתלונן חבלות במצחו, חזהו וגבו, הופנה לבית החולים לשם קבלת טיפול רפואי.

            בהמשך נאור ביקש מאת הנאשם מס' 3 את חולצתו של זה, על מנת שנאור ילך ויחפש את החולצה אשר פשט כאמור בסעיף 3 בכתב האישום המתוקן.

2.         בהתאם להסדר הטיעון סוכם בין הצדדים כי יוטלו על הנאשם מס' 2 , שנתיים מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, בנוסף לעונשים נלווים. כמו כן סוכם כי המאשימה תטען להפעלת עונשי המאסר המותנים התלויים ועומדים נגד נאשם מס' 2 בחופף זה לזה וכל אלה במצטבר לעונש המאסר אשר יוטל עליו בגין תיק זה ואילו לסנגור ניתנה הזכות לטעון להפעלת עונשי המאסר המותנים בחופף וכל אלה בחופף לעונש המאסר שיוטל עליו כאמור לעיל.

באשר לנאשם מס' 3 סוכם כי המאשימה תעתור להטלת עונש מאסר מותנה ואילו לנאשם זה ניתנה האפשרות לטעון לביטול ההרשעה.

3.         תסקירי שירות המבחן

            בטרם הטיעונים לעונש הופנו שני הנאשמים לשירות המבחן לשם מתן תסקירים בעניינם.

בעניינו של הנאשם מס' 2, שירות המבחן עמד על נתוניו האישיים, סקר את כל נסיבותיו האישיות בצורה מפורטת. שירות המבחן לא בא בכל המלצה טיפולית בעניינו, במיוחד לאור העובדה שהעבירות בוצעו ע"י נאשם זה בהיותו נתון במבחן שירות המבחן, אך לאור גילו הצעיר המליץ שירות המבחן שככל שביהמ"ש יטיל על נאשם זה עונש מאסר בפועל, לשלבו בהליך טיפולי במסגרת ריצוי עונשו.

באשר לנאשם מס' 3 המליץ שירות המבחן לא להרשיע את הנאשם, והמליץ להעמידו במבחן שירות המבחן לתקופה של 18 חודשים, כשבמהלך תקופת המבחן ישולב בקבוצה טיפולית, הכל כמפורט בתסקיר שירות המבחן.

4.         טיעוני ב"כ הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה ביקשה לכבד את הסדר הטיעון וזאת בהתחשב בהודאת הנאשם מס' 2, חרטתו ונסיבותיו האישיות, תוך שימת דגש על הפעלת עונשי המאסר המותנים התלויים ועומדים נגד הנאשם בחופף זה לזה וכל אלה במצטבר לעונש המוסכם בנוסף ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם קנס, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. באשר לנאשם מס' 3 ביקשה המאשימה להשאיר את ההרשעה על כנה. כמו כן המאשימה עתרה להטלת עונש מאסר מותנה, התחייבות כספית להימנע מביצוע העבירה, פיצוי המתלונן והעמדתו לתקופת מבחן במשך 18 חודשים.

מאידך הסנגור המלומד ביקש בעניינו של הנאשם 2, להסתפק בהטלת המאסר למשך שנתיים ובאשר למאסרים המותנים, עתר הסנגור המלומד, להפעלתם בחופף זה לזה וכל אלה בחופף למאסר שיוטל על נאשם זה כאמור בהסדר הטיעון ואילו לגבי נאשם מס' 3 ביקש לבטל את הרשעתו ולאמץ את מסקנות שירות המבחן תוך ציון נסיבותיו האישיות של נאשם זה.

5.         דיון

            בעניינו של הנאשם מס' 2       

העבירות המיוחסות לנאשם זה הינן חמורות. הן בשל מהותן והן בשל נפיצותן, במיוחד כשכל אלה מצטברים לעברו הפלילי העשיר והמכביד של הנאשם ובעיקר כשנאשם זה ביצע את מעשיו בהיותו נתון בפיקוח שירות המבחן.

במעשיו המתוארים בכתב האישום המתוקן הפר למעשה הנאשם את האמון שנתנו בו בתי המשפט עת שהטילו עליו את המאסרים המותנים בגין מעשיו הקודמים, ובמקום לחזור למוטב, ובמקום להפנים שנתנו לו הזדמנויות לחזור למוטב, התעלם הנאשם מכל ההזדמנויות שניתנו לו, חזרו לסורו וביתר שאת.

הנאשם במעשיו מעל באמון, הפר הבטחות, ובמעשיו פגע הן בפרט והן בכלל, ועל כך עליו לשאת בעונשו כדי להרתיעו ולהרתיעו אנשים אחרים כדוגמתו. אציין שאלמלא הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים לא הייתי מהסס להחמיר בעונשו של הנאשם מעבר לעונש המוסכם.

לאחר ששקלתי טיעוני שני הצדדים לעונש ומבלי שנעלמה מעיני אף טענה מטענות הצדדים הריני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: